תדריך לתביעות בפני מפקח אזורי על בתים משותפים

תדריך זה בא לסייע לציבור הפונים בענייני סכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף. אין הוא מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לדיון גופו, והצדדים לא יהיו רשאים להסתמך עליו בעת הדיון.

הוראות הדין החלות על סכסוכים כנ"ל כלולות בחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969. ותקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב – 2011 .כפי שתוקנו מעת לעת.

כללי

1. המפקח דן בסכסוכים הקשורים לבתים הרשומים בפנקס הבתים המשותפים וכן  
    בסכסוכים הקשורים לבתים שאינם רשומים בפנקס הבתים המשותפים.
    בית, לעניין זה, הינו מבנה שיש בו שתי דירות או יותר.

2. תקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, חלות בשינויים המחויבים על סדרי הדין בסכסוכים הנשמעים בפני המפקח.  

3. המפקח דן אך ורק בסכסוכים הבאים:  

  • השתתפות בעלי דירות בהוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ניהולו והבטחת השירותים לפי דין או נוהג.
  • סכסוכים בין בעלי דירות לפי תקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.
  • סכסוכים בין בעלי דירות לפי התקנון המוסכם של הבית המשותף נשוא הסכסוך. סכסוכים בין בעלי דירות בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת, או לגבי הרכוש המשותף (תביעה זו אפשר להגיש גם לבית משפט השלום).
  • סכסוכים בין בעלי דירות בקשר להרחבת דירה.
  • סכסוכים בין בעלי דירות בקשר למתקנים משותפים אחרים לרבות מעלית, כבלים וצלחות לווין. בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הבזק והתאמות הרכוש המשותף לשימושם של אנשים עם מוגבלויות.
  • סכסוכים בנוגע לחיזוק הבית המשותף בפני רעידות אדמה עפ"י תמ"א 38.

4. כבעל דירה לגבי סכסוכים נחשב גם מי שמחזיק בדירה מטעם בעל הדירה,  וכן חוכר ו/או חוכר משנה לתקופה העולה על 25  שנה.

5. המפקח רשאי לדון בסכסוכים אך ורק על סמך תביעה שהוגשה אליו כדין ולאחר תשלום האגרה שנקבעה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ואין הוא רשאי לתת ייעוץ משפטי או לשמוע טענות שלא במסגרת דיון המתנהל לפניו כדין.

6. עובדי לשכת המפקח על רישום מקרקעין, רשאים לספק בעניינים הנ"ל, מידע המוגבל לעניינים טכניים ולהבהרות פרוצדוראליות בלבד, הקשורות  בהגשת תביעה, ללא כל תוספת פרשנות. אין הם רשאים לתת כל ייעוץ או הסברים מהותיים.
יעוץ, הדרכה והכוונה ניתן לקבל בכל סניף של האגודה לתרבות הדיור ו/או אצל עו"ד.

7. כל פנייה בענייני סכסוכים תיעשה רק במזכירות, ואין לפנות אל המפקח במישרין.  

אופן הגשת התביעה

התביעה תוגש בלשכת  המפקח שבה רשום הבית המשותף שנתגלע בו הסכסוך. התביעה תישא כותרת "כתב תביעה" ותוגש מודפסת על גבי צד אחד של הגיליון בלבד.  

בתביעה יצוינו הפרטים הבאים:

  • שמו, מספר זהותו, כתובתו המלאה ומספר טלפון של התובע ומען להמצאת מסמכים המיועדים לתובע.
  • שמו, מספר זהותו ומענו של הנתבע.
  • תיאור תמציתי של הבית המשותף שבו נתגלע הסכסוך.
  • כתובת הבית, מספר גוש וחלקה, מספר המבנים בבית, מספר הדירות בכל מבנה, מספר הכניסות.
  • תיאור העובדות שעליהן מסתמך התובע.
  • בתביעות כספיות (סעיף 58 לחוק), יש לצרף פירוט של החוב הנתבע לתקופת התביעה לפי סוגי הוצאות וחודשים וכן פירוט חלקו היחסי של הנתבע בכל הוצאה והוצאה.
  • נימוקי התביעה לרבות נימוקים משפטיים.
  • הסעד שמבקש התובע.

כתב התביעה  יהיה חתום ע"י התובע ואם התובע הוא הנציגות  ע"י חברי הנציגות ויוגש בשני העתקים ועותק נוסף עבור כל נתבע.  

אל התביעה יצורפו המסמכים הבאים:

  • התקנון – כאשר התביעה מבוססת על תקנון מוסכם בין בעלי הדירות.
  • פירוט שטחה של כל דירה נשוא הסכסוך וסך כל שטחי הדירות בבית – בסכסוך לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין (לגבי תביעות כספיות בדבר אחזקה וניהול של הרכוש המשותף בבית שטרם נרשם כבית משותף).
  • כתב הגנה
  • כתב ההגנה יישא כותרת "כתב הגנה" ויודפס על גבי צד אחד של הגיליון בלבד.
  • נתבע שנדרש בהזמנה לדין להגיש כתב הגנה, יגיש את כתב ההגנה תוך המועד הנקוב בהזמנה.
  • בכתב ההגנה יציין הנתבע את כתובתו להמצאת מסמכים והזמנות.
  • כל טענת עובדה בכתב התביעה שלא הוכחשה בכתב ההגנה במפורש, רואים אותה כטענה שמודים בה.
  • כתב ההגנה יוגש ב- 2 עותקים ועותק אחד לכל תובע.
  • המצאת כתב הגנה
  • על התובע/ת לברר במזכירות, אם כתב התביעה הומצא כדין לנתבע/ת. וזאת לאחר 45 יום ממועד הגשת התביעה.

אגרה

האגרה זהה לאגרה שיש לשלם בגין תובענה אזרחית בבית משפט השלום, על פי תקנות בית המשפט (אגרות). לא תתקבל תביעה אלא אם שולמה בעדה אגרה. עובד הלשכה שנתמנה לכך יעיין בתביעה ויקבע את גובה האגרה ואופן תשלומה. שיעורי האגרות מתעדכנים בהתאם לעדכונן בתקנות בתי משפט (אגרות). יש לברר את שיעור האגרה המעודכן בעת הגשת ההליך. האגרה משולמת על ידי שובר תשלום ברשות הדואר (ניתן לקבלו במזכירות הלשכה) או בתשלום מקוון בשירות התשלומים הממשלתי, או לפי הדרכת מזכירות הלשכה.    

קישורים:

46 תגובות על “תדריך לתביעות בפני מפקח אזורי על בתים משותפים

  1. אם התביעה היא בסכום של 1200 שח בלבד כנגד וועד הבנין האם צריך בעל הדירה לשלם אגרה של 700 שח? נשמע לא הגיוני…

  2. תלוי בתביעה:

    בהגשת תביעה ששווי הסעד המבוקש בה אינו ניתן לביטוי בכסף ובאין הוראה מיוחדת לגביו בתוספת: לפי תקנה 8(ב) לתקנות בתי משפט (אגרות):
    654.00 ₪

    בהגשת תביעה לסכום קצוב:
    (2.5%) מסכום התביעה, מינימום 755 ש"ח.
    הערה: תביעה כספית בצירוף צו עשה, תשלום האגרה לפי התביעה הכספית, מינימום 755 ש"ח

    בהגשת תביעה כספית
    מחצית אגרת תביעה מינימלית – 379.00 ₪

  3. שאלה ,
    אני רוצה להגיש תביעה העוסקת בצו עשה והחזר הוצאות כמו למשל – הוצ' בדק ביית הוצ' טרחת עו"ד…
    האם זה שילוב של צו עשה + תביעה כספית ?

      1. שלום יש לי שכן שהוא טוען שהוא מתנדב ועד הבית מלא זמן לא סם לי מנורה תאורה ולא היה לי חשמל ולא מנקים לי את הקומה הוא טוען שהוא רומה כסף

  4. ועד הבית הגיש תביעה ואף שילם אגרה. הדייר החזיר את חובו לפני שהתקיים הדיון. כיצד לבטל את התביעה ולקבל כספי האגרה בחזרה?

    1. אגרת פתיחת תיק, כשמה כן היא – אגרה עבור פתיחת התיק, לכן לא ניתן לקבל החזר האגרה לאחר פתיחת התיק.
      אם הנתבע שילם את חובו בעקבות התביעה, ראוי לדרוש ממנו גם את הוצאות הגשת התביעה, ואם לא יסכים, אפשר להגיש לביהמ"ש בקשה לעדכון כתב התביעה ובו יצויין כי הנתבע שילם את הקרן וכל שנותר הוא לחייבו בהוצאות המשפט.

  5. בס"ד

    כמה יעלה לי להגיש תביעה למפקחת על הבתים המשותפים. צו עשה. ונזק כספי

    1. נכון לשנת 2022 האגרה להגשת תביעה לצו עשה היא 669 וסכום האגרה לתביעה כספית הוא 2.5% מסכום התביעה, ולא פחות מ-773 ₪.
      בעת הגשת תביעה כספית, יש לשלם מחצית מסכום האגרה, דהיינו, 1.25% מסכום התביעה ולא פחות מ 387 ₪. 20 יום לפני ישיבת ההוכחות יש לשלם את המחצית השנייה.
      ככל שמוגשת תביעה משולבת (כספית + עשה) יש לשלם או מחצית אגרה או 669 ₪ לפי הגבוה מביניהם.

  6. שלום,
    בהגשת תגובה לפי החלטת המפקחת, האם נדרש לשלם אגרה?
    שלחתי תגובה במייל וקיבלתי אישור קבלה

  7. שלום רב,
    אנו נאלצים להגיש תביעה לצו עשה כי יש לנו נזילה מהדירה למעלה.
    הדירה מעלינו נמצאת בניהולה של עו"ד שלא מעוניינת לטפל במקור הנזילה.
    אנו יודעים את השם של בעל הדירה ואת מס. ת.ז שלו, אבל יכול להיות שהוא לא גר בארץ אפילו.
    מה עושים במקרה כזה?

    1. ניתן להגיש לביהמ"ש בקשה לתחליף המצאה, כגון המצאת כתב התביעה לידי הדיירים בדירת הנתבע (אשר להם, מן הסתם, קיימת תקשורת עם בעל הדירה).

  8. שלום,
    יש אצלנו נזילה שנמצאת בדיוק בנקודת חיבור שבין הדירה שלנו לדירה מעל. מקור הנזילה מגיע מצינור הביוב הראשי (הוזמנו 2 אינסטלטורים ושניהם ציינו זאת בדוחות שלהם) כך שזה על אחריות הועד ושאר הדיירים שבצד שלנו. אף אחד לא מעוניין לתקן ולסדר זאת למרות הפניות של הועד (לא סופרים אותו כל כך) והנזקים אצלנו גדלים, ועדיין לא תיקנו זאת.
    מה ניתן לעשות? להגיש למפקח תביעת צו עשה או תביעה כספית? וברשימת הנתבעים יופיעו בעלי הדירות שמעלינו או הועד?

    כמו כן, האם ישנה דוגמא לכתב תביעה צו עשה שניתן ללמוד ממנה כיצד לכתוב את כתב התביעה?

    תודה

    1. לשיקולך, אני מניח שהכי נכון עבורך הוא לתקן במיידי (על חשבונך) כדי להימנע מנזק ואי נוחות ולכן, אם כך תחליט, אין מקום להגשת צו עשה. אם אכן זו כוונתך, מומלץ לקבל מס' הצעות רשמיות לתיקון, על מנת להציגן בתביעה בצירוף נימוק מדוע נבחרה הצעה מסויימת (אינה חייבת להיות הזולה ביותר). אחרת, אם אינך מעוניין לבצע התיקון כעת על חשבונך, באפשרותך להגיש גם בקשה לצו עשה, בנוסף לתביעה כספית (בגין עוגמת הנפש וכו').
      את התביעה למפקח על הבתים המשותפים ניתן להגיש באתרנו באמצעות טופס הגשת תביעה למפקח רישום המקרקעין.

      1. תודה רבה על המענה המפורט.
        הדירה שמעל לא מוכנה לתת לנו להיכנס לביתה ולבצע תיקונים ולכן אגיש כתב תביעה. האם ישנה אפשרות למתן צו במיידי? מאחר ולא ניתן לנו לתקן והנזקים אצלנו גדלים.
        שאלה אחרונה, כיוון שמדובר בצינור ביוב ראשי את מי אני אמורה לכתוב בצד הנתבע?
        את ועד הבניין/הדירה שמעליי ספציפית/כל הדיירים שמעלינו?
        תודה רבה.

        1. את ועד הבית ("נציגות הבית המשותף") ואת כל דיירי הבית המשותף (ולא רק את אלה שמעליכם).

  9. במידה ויש נזילה ממזגן, שעפ"י החוק שכתוב כאן, רק בסמכות של המפקח על הבתים לדון בזה, ויש בנוסף עוגמת נפש [זה עושה רעש מטריד ובסוכות נכנס לתוך הדירה], האם אפשר לתבוע כבר הכל בבית משפט לתביעות קטנות, או יש לחלק התביעה, כך שצו העשה במפקח, ועל עגמת נפש בבית המשפט לתביעות קטנות. תודה.

    1. בתביעות קטנות לא ניתן לתבוע צו עשה (למעט לביטול עסקה בצרכנות), אך ניתן לתבוע בתביעה קטנה בגין נזילה מהשכן (ראה דוגמא בהמשך), ובמקום צו עשה לתבוע את עלות התיקון (בין אם בוצע ובין אם לא).
      במידה ובכל זאת תרצה לתבוע צו עשה, תוכל לעשות זאת בתביעה למפקח ואז ראוי לתבוע בתביעה זו גם תביעה כספית בגין נזקים, עגמת הנפש וכו'.

      דוגמא לתביעה קטנה בגין נזילה מהשכן:
      סבלה מנזילה מהדירה שמעליה ותפוצה ב- 7,600 שקל

      1. תשובתכם: 'במידה ובכל זאת תרצה לתבוע צו עשה, תוכל לעשות זאת בתביעה למפקח ואז ראוי לתבוע בתביעה זו גם עבור עגמת הנפש וכו',
        האם בסמכות המפקח לפסוק על פיצוי לעגמת נפש, בנוסף לצו עשה.

        1. כן, באותה התביעה אפשר לתבוע צו עשה ותביעה כספית בגין נזקים שונים.

  10. שאלה: תוך כדי המשא ומתן על הנזילה, נמכרה הדירה לבעלים חדשים, האם יש התייחסות את מי בעיקר יש לתבוע. (אולי מי שמחזיק בנכס היום, הגם שזה התחיל אצל קודמו, או כיוון שהתחיל אצל הראשון עליו להסדיר זאת הגם שהיום אין זו דירתו). [אוסיף שאופן התקנת המזגן אינה מקצועית מהתחלה ומחמת כך הנזילה].
    מובן שלא כ"כ נח לתבוע שתי אנשים אם לא מוכרח.

    1. לדעתי עליך לתבוע את שניהם, כל אחד מהם אחראי לנזק שנגרם לך בתקופת היותו בעל הדירה.

  11. היי,
    האם אפשר להגיש תביעה למפקחת על המקרקעין לגבי תלונה על בניין הנמצא לצידנו? האם מגישים בקשה ל"צו עשה" אם מדובר בתיקון גדר, אשר עקב העמסת חול מצד הבניין שלצידנו והעלאת מפלס הקרקע, שתילת עצים צמוד לגדר, הזנחה של החצר של הבניין השני ועוד, זה גרם להתמוטטות הגדר? אנו רוצים לבנות גדר, אך אותה גדר קיימת מבלוקים, ולא קיר תמך בעבור הבניין השני, שגרם לכל הנזקים, והוא זה שצריך לשאת בעלות של פינוי האדמה משטח החצר שלו, עקירת העצים באישור יערן, קבלת היתר לבניה בגלל שהבניין שלצידנו הינו בניין לשימור ועוד.. וכל זאת, דיירי הבניין שלצידנו אינם מעוניינים לשאת בעלותם.

    1. ראשית, יש לדעת האם הבניין שלכם והביין שלצדכם נחשבים שניהם כבית משותף אחד.
      בכל אופן, כיוון שיש כאן ריבוי תובעים (וגם נתבעים), מומלץ לפנות לעו"ד הבקיא בתחום על מנת לבחון את כל הפרטים.

  12. הגשתי בשם ועד הבית תביעה כספית. הנתבעים הגישו כתב הגנה כשלטענתם אינם משלמים מאחר ואינם מקבלים שירותי אחזקה ככל הדיירים.
    1. האם טענה לאיקבלת/קבלת שירות חלקי הינה עילה לאי תשלום?
    2. האם יש צורך במתן מענה בכתב לכתה ההגנה?

    1. 1. לא, טענה לאיקבלת/קבלת שירות חלקי הינה עילה לאי תשלום. במקרה כזה היה עליהם לתבוע את נציגות הבית המשותף.
      2. כן, רצוי להשיב לטענות הצד הנגדי, כיוון שהדבר מועיל לקידום הדיון בתיק.

  13. הבניין המשותף שבו מתגוררים הוא מאוד ישן, כל כמה חודשים יש בעיה של נזילת מים באותו אזור של התקרה מן הדירה שמעלינו. בעל הדירה לא מחליף את הצנרת, וחברת הביטוח עושה בכל פעם תיקון נקודתי שמחזיק מעמד מספר חודשים, ושוב ישנה נזילה. האם ניתן למפקח לבקש צו שיורה על תיקון מלא של המפגע? האם ניתן לתבוע מהמפקח פיצויים על עוגמת נפש ובזבוז הזמן והאנרגיה של ההמתנה לבעלי המקצוע, וחוסר הנוחות בשל נפילת טיח באמצע הסלון ותיקונים חוזרים של הדירה – צבע וכו' בכל פעם מחדש וכו'?

  14. אני עוזרת למישהי קרובה שאינה גרה בארץ. בדירה שבבעלותה היתה רטיבות נרחבת מהדירה מעל. הדירה מעל גם מושכרת ובעלת הדירה מתגוררת באיטליה. ביתה של בעלת הדירה היתה בקשר עימי ולא הסכימה לשלם על תיקון הנזק (סכום של 1700 ש"ח).
    1. האם ניתן להגיש תביעה באופן מקוון כנגד בעלת דירה שלא מתגוררת בארץ וביתה שכן?
    2. האם אני יכולה לייצג את חברתי במשפט? מה צריך לעשות לשם כך?
    3. האם ניתן להגיש תביעה באופן מקוון / מייל?

    1. שלום שירי,

      1. ניתן להגיש תביעה קטנה באופן מקוון נגד בעלת הדירה וביתה.
      לאחר פתיחת התיק, במידת הצורך ניתן יהיה להגיש לבית המשפט בקשה לתחליף המצאה ע"י מסירת כתב התביעה וההזמנה לדיון לדיירת, על מנת שהדבר ייחשב כמסירה לבעלת הדירה וביתה.

      2. בתנאי שאינך עורכת דין, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לייצוג התובעת על ידך.
      את הבקשה הזו ניתן לצרף כבר בהגשת התביעה, לשם כך צייני את הדבר בתיאור התביעה ואנו ניצור איתך קשר לצורך השלמת הפרטים הדרושים לצורך כך.

      3. במידה ונתקלת בקושי בהגשת הטופס המקוון להגשת תביעה קטנה, תוכלי להשאיר לנו הודעה בעמוד צור קשר ואנו נסייע לך בעניין ובמידת הצורך תוכלי לשלוח אלינו פרטים/קבצים במייל. הפרטים שמילאת בטופס ישמרו בדפדפן שלך, כך שכאשר תשובי להשלים את הטופס לא תצטרכי למלא אותם שוב (למעט העלאת קבצים, זאת יש לבצע במועד הגשת הטופס).

  15. שלום רב יש לי מספר שאלות.
    יש לנו חברת ועד אחת
    היא פעמיים שכרה שירותי ניהול, ופעמיים פיטרה אותם על דעת עצמה ונוהגת בבריונות.
    פעמיים התפטרה בשנתיים האחרונות באסיפה פיזית
    ומייד יום למחרת ביצעה מחטף ופרסמה הודעה שיבחרו בה בהצבעה בוואטסאפ, קבעה לעצמה מחיר מופרז של כמו שמשלמים חברת ניהול שלמה, ואנשים הצביעו בעדה.
    אני התנגדתי למהלך זה ואמרתי שאינו חוקי
    התעקשתי שהיא תוציא עוסק פטור ושלא יהיה בינינו יחסי עובד מעביד והיא עשתה זאת מתחילת השנה בלבד,
    (אציין שבשנה הקודמת הוציאה במשך שנה קבלות פיקטיביות על מה שקיבלה בתשלום לצד חברת הניהול שפיטרה ואני גיליתי זאת)

    כעת אנו בפתיחה של שנה שלישית והיא הודיעה על התפטרות בכתב ורוצה להכניס חברת ניהול ולא הציגה לנו הסכם שירות מוצע שלהם או מספר הצעות מחיר.
    היא רוצה באסיפה הקרובה לכפות עלינו חברה זו ומסרבת לכל בקשה שלי לקבל מספר הצעות מחיר מחברות שונות כמקובל, האם זה חוקי?
    הסברתי לה ולדיירים שאי אפשר לעזוב את תפקיד הועד בלי שייבחרו ועד חדש קודם ודאי אפשר לבחור חברת ניהול לפני שבוחרים ועד חדש.
    כמו כן, נציגת הועד גבתה סכום כסף לגביה מיוחדת מבלי להציג הערכות מחיר והצעות מחיר לתיקונים שונים בבניין עקב בלאי ומסרבת להראות לי את ההצעות ואני מסרבת לשלם בלי לראות קודם על מה ביססה את חישוביה. פניתי אליה בכתב ועדיין מסרבת.
    כמו כן יש תשלום אחרון ששילמו לתיקון מעטפת הבניין על סכום המתקרב ל 20000 שח אותו הקבלן לא פדה קרוב לשנה וגיליתי זאת, והיא נותנת תירוצים שונים וסותרים : לא יודעת למה לא פדה, עשיתי שימוש אחר בכסף, הכסף שמור בצד.
    אני דורשת את חלקי בתשלום בחזרה ומעדיפה לשלם ישירות לקבלן בבוא העת בא ידרוש את החוב. האם אני יכולה לבקש זאת?
    כמו כן גיליתי גם שיש תשלום חוב שוטף של מעליות שלא שילמה בזמן וחברות המעליות תבעה בבימש וזכתה, ובגלל זה אנו נאלצים לשלם יותר. כששאלתי מדוע לא שילמה בזמן אמרה שחשבה שהיא תזכה . היא מגדירה הוצאה זו כהוצאה מיוחדת, ואילו אני טוענת שזו הוצאה שוטפת שלא שילמה בזמן.
    מה אני יכולה לתבוע אצל המפקחת ואיך עושים זאת?
    אני רוצה להתלונן על הניהול, אי השקיפות, הסתרת מידע על הוצאות לחובות שונים כמו שציינתי (קבלן, תביעת חוב מעליות) ואי שקיפות במצב החשבון.
    האסיפה מתקרבת ואני ממש מרגישה חסרת אונים, כי לשאר הדיירים לא איכפת, הם מנוהלים מתוך פחד מוכנים לשלם כל מחיר לאורך שנים. לי נמאס.
    האם אוכל לבצע מהלך כלשהוא לבדי מול המפקחת או כל גורם אחר? אם כן, מה עליי לעשות בבקשה? אשמח לקבל עיצות והנחיות
    תודה לעונים

    1. אצל המפקח ניתן לתבוע סכום כספי או צו עשה או צו מניעה או שילוב של הנ"ל.
      דמי הטיפול עבור שירות הגשת התביעה באמצעות אתר תביעות קטנות הם בסך 350 ₪.
      בנוסף לדמי הטיפול יש לשלם אגרת הגשת תביעה:
      סכום האגרה להגשת תביעה לצו עשה היא 669 ₪.
      סכום האגרה לתביעה כספית הוא 2.5% מסכום התביעה, ולא פחות מ-773 ₪.

      על מנת להגיש את התביעה למפקח באמצעות אתר תביעות קטנות יש להגיש את הטופס להגשת תביעה קטנה, ובתיאור התביעה לציין שהתביעה היא למפקח.
      לאחר מכן ניצור איתך קשר להשלמת פרטים.

  16. שלום
    רציתי לדעת האם במקרה שהנתבע מזוכה והוא לקח עורך דין, האם התובע צריך להחזיר לו דמי העורך דין
    תודה

    1. חיוב בהוצאות משפטט נתון להחלטת בית המשפט.
      בדרך כלל אם התביעה הייתה שלא במקומה (קנטרנית או לא מוצדקת בעליל) אזי בית המשפט יפסוק את מלוא ההוצאות, כגון הוצאות שכר טרחת עורך דין, הפסד זמן עבודה וכו', אך אם היה מקום לתביעה, כגון אם מדובר במחלוקת אמיתית שנדרש ליישבה, אזי בית המשפט יפסוק הוצאות חלקיות או כלל לא (מה שמכונה "כל צד יישא בהוצאותיו").
      אגב, גם אם צד כלשהו לא הסתייע בשירותי עורך דין, עדיין יכול וביהמ"ש יפסוק לו פיצוי בגין הוצאות המשפט.

  17. הי בפניה למפקח על המקרקעין, מה משך הזמן הצפוי עד לטיפול/דיון?

    1. הטיפול בפניה למפקח מקרקעין מתבצע ביעילות וללא עיכובים מיותרים. משך הטיפול תלוי בנסיבות התיק.

  18. שלום,

    יש לי רטיבות רצינית בדירה (מדובר על קירות ותקרות פנימיים של הבית). הדייר מעליי הפעיל את הביטוח, ולטענתו הדוח יצא תקין (לא שלח לי את הדוח). רציתי להביא איש מקצוע שיתן חוו"ד והוא מסרב בתוקף לתת לו להכנס לדירה. מה עליי לעשות?

  19. שלום,
    אני גרה בדירה ויש נזילה ורטיבות מהשכן והוא לא מטפל בה.
    הדירה רשומה על שם אימי ואני מתגוררת איתה,
    אני יכולה לתבוע את השכן בשמי? או צריך ייפוי כוח של אימי ?

    1. מכיוון שאת מתגוררת בדירה, את סובלת מהרטיבות ולכן באפשרותך לתבוע פיצוי בגין נזקי הרטיבות ללא צורך בייפוי כוח.
      כדי לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לדירה, שאינה בבעלותך, עדיף לצרף ייפוי כוח מבעלת הדירה, או לצרף את בעלת הדירה כתובעת נוספת לתביעה.

      1. אהיה יותר ברורה, אני רוצה לתבוע תביעת צו עשה אצל המפקח לבתים משותפים.
        לצורך תביעה זו אני צריכה ייפוי כח? אני כן מתגוררת בדירה ויש נזילה שהשכן אינו מטפל בה, שכן סרבן.
        בהאם אצטרך ייפוי כח, האם ייפוי כח כללי מספיק?

        1. כן, למיטב ידיעתי ייפוי כוח כללי אמור להספיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט