חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק") אוסר, בין היתר, על עישון במקומות ציבוריים, ומטיל על המחזיק של מקום ציבורי חובה לקביעת שלטים המורים על איסור העישון.

ביום 7.11.07 נכנס לתוקף תיקון מס' 2 לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.
על פי התיקון לחוק, המחזיק של מקום ציבורי (להלן: "המחזיק"), יפקח ויעשה כל שניתן כדי למנוע עישון במקום הציבורי (סעיף 2א).

בנוסף, על פי התיקון לחוק, יוגדלו שיעורי הקנסות הקבועים בחוק, כך שהקנס בגין עישון או החזקה יעמוד על 12,900 ש"ח (במקום 310 ש"ח), והקנס למחזיק, שלא תלה שלט האוסר על העישון, יעמוד על 67,300 ש"ח.

עוד נקבע, כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע עבירה של אי תליית שלט האוסר את העישון, או הפרת חובות המחזיק כאמור לעיל. הפרת הוראה זו דינה קנס כקבוע בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, קרי 12,900 ש"ח (סעיף 5).

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 (נוסח מעודכן בתיקון מס' 2 תשס"ז-2007)


1. איסור עישון
1א. מטרה
2. קביעת שלטים
2א. חובות המחזיק של מקום ציבורי
2ב. איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי
3. (בוטל)
4. עונשין
5. אחריות נושא משרה בתאגיד

5א. שיעורי קנסות
6. קנסות לרשות מקומית
6א. מפקחים של רשות מקומית
7. סמכות כניסה
8. סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי
8א. סדרן ממונה בבית חולים
9. סמכות נהג
10. שמירת הוראות
11. דין המדינה
11א. מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון
12. תיקון חוק בתי המשפט
13. ביצוע ותקנות
14. תחילה
תוספת



1. איסור עישון

(א) לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן – מקום ציבורי).
(ב) לא יחזיק אדם במקום ציבורי כל מוצר טבק או כלי לעישונו כשהם דלוקים;
בחוק זה, "מוצר טבק" – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של
מוצרי טבק, התשמ"ג-1983.
(ג) שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רשאי לשנות בצו את
התוספת.


1א. מטרה

מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור
לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות.


2. קביעת שלטים

(א) המחזיק למעשה של מקום ציבורי, כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר (להלן
– המחזיק) למעט מעלית לנשיאת בני אדם בבית מגורים, יקבע בו שלטים
המורים על איסור העישון, ויחזיקם במצב תקין.
(ב) יצרן או יבואן של מעלית המיועדת לנשיאת בני אדם בבית מגורים יקבע
בה, לפני הכנסתה לשימוש, שלט המורה על איסור העישון במעלית.
(ג) שר הבריאות יקבע בתקנות בדבר צורתם של השלטים, מספרם, גודלם,
תוכנם, דרכי קביעתם, המקומות שבהם יותקנו והחובה להאירם.


2א. חובות המחזיק של מקום ציבורי
(א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות
לפי סעיף 1(א) ו-(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
(ב) יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א),
אם הוכיח כי עשה את כל אלה:
(1) פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או
מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר
מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח
מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב);
(2) התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח
כמשמעותו בסעיף 7, על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה
מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה
הפרת הוראה מההוראות האמורות.
(ג) כל רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה או בדרך אחרת, מספר טלפון
שיהיה פעיל 24 שעות ביממה, לצורך הגשת תלונה למפקח לפי סעיף קטן
(ב)(2).


2ב. איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי

המחזיק של מקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו, בהתאם
למפורט בתוספת; בסעיף זה, "מאפרה" – כלי המיועד לשמש להשלכת אפר ושיירי
מוצרי טבק לתוכו.


3. בוטל.


4. עונשין

(א) העובר על הוראות סעיפים 1 ו-2ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
(ב) העובר על הוראות סעיפים 2 ו-2א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3)
לחוק העונשין.


5. אחריות נושא משרה בתאגיד
(א) נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי (בסעיף זה – תאגיד),
חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיפים 2, 2א ו-2ב
בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס
כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל
פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על
ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 2, 2א או 2ב, בידי תאגיד או בידי עובד
מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א),
אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.


5א. שיעורי קנסות

על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-
1982, רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות, לקבוע שיעור קנס העולה על
סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס,
ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע
לאותה עבירה.


6. קנסות לרשות מקומית
קנסות ששולמו עקב הפעלת סמכותו של עובד של רשות מקומית בשל עבירה על
חוק זה שנעברה בתחומה, יועברו לקופת אותה רשות מקומית.


6א. מפקחים של רשות מקומית

(א) ראש רשות מקומית יסמיך עובדים ברשות המקומית כמפקחים לעניין חוק זה.
(ב) רשות מקומית תדווח לשר הבריאות, במהלך חודש ינואר בכל שנה, על
הפיקוח שנקטה בשנה שקדמה לה, לרבות מספר המפקחים שהוסמכו לפי סעיף
קטן (א), לצורך דיווח שר הבריאות לפי סעיף 2 לחוק חובת דיווח בדבר
הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א-2000.


7. סמכות כניסה

שוטר וכן עובד של רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לענין חוק זה
(להלן – מפקח), רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ציבורי כדי לברר אם
קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שלא ייכנסו למקום מן המקומות
המפורטים בפסקאות 2, 4, 5 ו-6 של התוספת, אלא לאחר שהודיעו על כוונתם
למחזיק של המקום, או למי שעובד שם.


8. סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי

(א) עישן אדם במקום ציבורי, או החזיק שם סיגריה, סיגרילה, סיגר או
מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של מפקח או סדרן, רשאי המפקח או הסדרן
לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו
באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת.
(ב) לענין סעיף זה, "סדרן" – מי שהבעל או המחזיק של מקום המפורט
בתוספת מינהו להיות סדרן באותו מקום והוא עונד תג בולט המעיד על
תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן.
(ג) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בענין סייגים למינוי סדרן, התעודה
שתינתן לו, צורת התג ואופן ענידתו.


8א. סדרן ממונה בבית חולים
(א) לענין סעיף זה, "עובד ציבור" – כל אחד מאלה:
(1) עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963
(בסעיף זה – חוק שירות המדינה (משמעת));
(2) עובד רשות מקומית;
(3) עובד גוף מבוקר שהוראות חוק שירות המדינה (משמעת), כולן או
חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 בחוק שירות המדינה (משמעת).
(ב) שר הבריאות רשאי להסמיך עובד ציבור להיות סדרן ממונה בבית חולים,
על פי בקשה של הבעל או המחזיק של בית החולים, ובלבד שעובד הציבור
מונה להיות סדרן לפי הוראות סעיף 8 (ב) (בחוק זה – סדרן ממונה).
(ג) לא יסמיך שר הבריאות סדרן ממונה, אלא אם כן מתקיימים בו גם כל
אלה:
(1) הוא תושב ישראל שמלאו לו 21 שנים;
(2) משטרת ישראל לא הודיעה לשר הבריאות בתוך 30 ימים ממועד קבלת
פרטי המועמד, כי היא מתנגדת למינויו כסדרן ממונה מטעמים
הנוגעים לשלום הציבור וביטחונו לרבות מפאת עברו הפלילי;
(3) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד
חובה, התש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה
כללית שוות ערך לכך;
(4) הוא שולט בשפה העברית;
(5) הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות המסורות לו לפי
חוק זה, בהתאם לכללים שר הבריאות באישור השר לביטחון הפנים.
(ד) שר הבריאות רשאי לקבוע תנאי כשירות נוספים להסכמתו של סדר ממונה, ן
בהתייעצות שם השר לביטחון הפנים, בתחום הסמכויות המסורות לו.
(ה) היה לסדרן ממונה יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה לפי סעיף 1,
לנגד עיניו, בתחום בנין בית החולים, רשאי הוא למסור לו הזמנה שבה
יואשם האדם באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם את הקנס במקום
להישפט על העבירה האמורה, בהתאם להוראות פרק ז' לחוק סדר הדין
הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.
(ו) מנהל בית חולים יעביר לשר דוח שנתי בדבר הקנסות שהוטלו בבית
החולים במהלך השנה, מספר התלונות שהוגשו כנגד סדרנים ממונים בבית
החולים במהלך השנה, תמציתן וכמה מהן נמצאו מוצדקות.


9. סמכות נהג

(א) נהג של כלי רכב שהעישון בו אסור לפי הוראות חוק זה רשאי לאסור
כניסת אדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם
דלוקים, לכלי הרכב.
(ב) עישן אדם בכלי רכב כאמור, או החזיק בו סיגריה, סיגרילה, סיגר או
מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של הנהג, רשאי הנהג לדרוש ממנו לזהות
עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו בכלי הרכב עד לבוא
שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת וכן רשאי הוא להסיע אותו בכלי הרכב
לתחנת המשטרה הקרובה.


10. שמירת הוראות

הוראות חוק זה באות להוסיף על כל הוראה בדבר איסור עישון שנקבעה בכל
דין ולא לגרוע ממנה.


11. דין המדינה

הוראות סעיף 2(א), 2א ו-2ב, למעט על כוחות הביטחון כמפורט להלן, ואולם
הוראות לפי הסעיפים האמורים, ייקבעו בשינויים המחויבים, לעניין –
(1) צבא הגנה לישראל – בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי,
התשט"ו-1955;
(2) משטרת ישראל – בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה (נוסח
חדש), התשל"א-1971;
(3) שירות בתי הסוהר – בפקודות השירות כהגדרתן בפקודת בתי הסוהר (נוסח
חדש), התשל"ב-1971;
(4) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שעיקר
פעילותן בתחום ביטחון המדינה – בהוראות פנימיות;
(5) מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי פרט 3 לתוספת הראשונה
בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 – בהוראות
פנימיות.


11א. מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון

לגבי מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד
(5) שבסעיף 11, לא יחולו הוראות סעיפים 7, 8 ו-9, ואולם הוראות בדבר
אכיפת האיסור שבסעיף 1 במקום ציבורי כאמור, ייקבעו לעניין כוחות
הביטחון כאמור באופן המפורט בהתאמה באותן פסקאות.


12. תיקון חוק בתי המשפט

בחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, בסוף התוספת השניה יבוא:
"18. חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983".


13. ביצוע ותקנות

שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר דרכי פיקוח
על ביצועו.


14. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בשבט התשמ"ד (1 בפברואר 1984).



תוספת

(סעיף 1)

1. אולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה או למחול
וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן המסדרונות
והאכסדרות, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בהפסקות בידי הנהלת
המקום, אם הוקצה, ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה
בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם
למטרד בחלקים אחרים של המקום; אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים
בתוספת זו, כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל
המקום או המחזיק בו לאסור את העישון במקום.

2. כל מקום בבנין של בית חולים או מרפאה.

3. החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.

4. אולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור, חוץ מן המקומות שהוקצו
בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר, אם הוקצו, ובלבד שיש בהם
סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של
המקום.

5. כל מקום בבנין המשמש מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה – לרבות מגורי
תלמידים ולמעט חדר נפרד לחלוטין, שהוקצה לעישון בידי הנהלת מוסד
שמתקיים בו חינוך על תיכוני, שתלמידיו בגיל העולה על 18 שנים (להלן –
מוסד על תיכוני), אם הוקצה, וחדר במגורים במוסד על תיכוני שבו גר רק
מעשן, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם
למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן למעט חדרי ההנהלה וחדרי הסגל, שחל
עליהם פרט 15.

6. מעלית לנשיאת בני אדם.

7. אוטובוס, בעת שיש בו נוסעים; בפסקה זו "אוטובוס", כמשמעותו בתקנות
התעבורה, התשכ"א-1961.

8. מונית וזוטובוס, בעת שיש בהם נוסעים; בפסקה זו, "מונית" ו"זוטובוס" –
כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

9. רכבת, בעת שיש בה נוסעים, למעט קרון שהוקצה לכך שבו יהיה העישון מותר,
ובלבד שלא יוקצה לכך הקרון היחיד באותה רכבת, הקרון שבו נמכרים מזון או
משקה, או הקרון היחיד שבו נמכרים מקומות שמורים.

10. חנות.

11. מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל אחר, בית משקה, מועדון,
דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות (כולם להלן –
בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת
בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים
והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו
עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור.

12. חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט.

13. גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים.

14. חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק בבית דואר או בסוכנות דואר, או במקום
אחר המשמש לקהל או חדר, אולם או מסדרון המשמש להמתנה, למעט חדר נפרד
לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו
סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של
המקום.

15. מקום עבודה, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש
בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם העובדים (להלן – אזור עישון),
ובלבד שבאזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם
מעשנים; באזור העישון יותר העישון אם יש בו סידורי אוורור תקינים ואם
העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבנין; חדר או אולם
שעובדים בו רק מי שהם מעשנים, יראו כאזור עישון מבלי שיהיה צורך
בהיתר מפורש של האחראי במקום; לענין זה, "מקום עבודה" – כל מקום בבנין
שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו
עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5)
שבסעיף 11.

16. השטח הפתוח לציבור בקניון, למעט בית עסק המפורט במקום אחר בתוספת זו
ולמעט חדר עישון נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, אם הוקצה, ובלבד שיש בו
סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של
המקום.

17. אולם שמחות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי
הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור
תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם השמחות ושטחו
אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט