נהלי בתי הדין לעבודה

הנוהלים הנהוגים בבתי הדין לעבודה

• הגשת תביעה:
– היכן לתבוע
– את מי אפשר לתבוע
– כתב התביעה (סוגי תביעות)
– הגשת התביעה
– אגרות
– דגשים

• כתב הגנה:
– הגשת כתב הגנה
– מועדים להגשת כתב הגנה
– תוכן כתב ההגנה
– תביעה שכנגד
– הודעה לצד שלישי

• הדיון:
– ייצוג מתדיינים בבית הדין
– התייצבות לדיון
– דיון מהיר
– דיון מוקדם
– הזמנת עדים
– סדר הדין במהלך המשפט
– מתן פסק הדין
– תיקון טעות בפסק הדין
– בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות
– פישור

• הערעור:
– ערעור על פסק דין בדיון מהיר
– ערעור על החלטה בבקשת ביניים
– ערעור על פסק דין בעניין ועדות רפואיות
– ערעור על פסק דין שינתן נגד המוסד לביטוח לאומי או שירות התעסוקה



הגשת תביעה בבית הדין לעבודה

בית הדין לעבודה הוקם במטרה לרכז תחת סמכותה של ערכאה משפטית אחת את סכסוכי העבודה על סוגיהם השונים, בין במשפט העבודה הפרטי ובין במשפט העבודה הקיבוצי, וכן את התביעות מתחום הביטחון הסוציאלי.


היכן לתבוע

את התביעה יש להגיש במזכירות בית הדין האזורי לעבודה אשר לו הסמכות לדון בעניין לפי הפירוט שלהלן:

  • תביעה שבין עובד למעביד:
    תידון בפני בית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או אמורה היתה להתבצע.
  • תביעות אחרות שאינן בין עובד למעביד:
    תביעות אלה יידונו, בדרך כלל, בבית הדין האזורי הקרוב למקום מגורי התובע.


את מי אפשר לתבוע


יש להקפיד שהנתבע יהא אישיות משפטית המוכרת בחוק, דהיינו, אדם פרטי או תאגיד. יש להבהיר בכתב התביעה מי היא האישיות המשפטית, לרבות ציון "בע"מ" במקרה של חברה בערבון מוגבל. אין לתבוע שם מסחרי סתמי שאינו חברה, כגון "וילונות פלוני", אלא יש לתבוע שמית את בעל העסק. כמו כן מותר לתבוע כמה נתבעים יחד באותו עניין.


כתב התביעה (סוגי תביעות)


יש להבדיל בין סוגי התביעות המוגשות לבית הדין לעבודה:

1. תביעות הנוגעות ליחסי עובד-מעביד

  • תביעה לתשלום שכר עבודה (וזכויות נלוות נוספות):
    יש להגישה באמצעות טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה " (ט' ‏703). באמצעות טופס זה תוגש כל תביעה כספית כלפי המעביד, למעט תביעות לתשלום פיצויי פיטורים ותביעות לתשלום קיצבה, שלגביהן קיימים טפסים מיוחדים.
    יש להקפיד ולמלא את כל הפרטים הנדרשים בטופס. ביישוב בו מתגוררים אנשים רבים בעלי שמות דומים, רצוי לציין שם מלא (לרבות שם האב), וכן מספר זהות, למניעת טעויות בזיהוי ומסירה לאדם הלא נכון.
    חשוב לרשום בטופס את המען המדויק בו בוצעה העבודה. אם אין די מקום בטופס לרישום כל שמבקש התובע לרשום, ניתן להוסיף דף נלווה.
    רצוי לצרף לכתב התביעה עותקים ממסמכים רלוונטיים, כגון:
    הסכם עבודה אם קיים, תלושי שכר, רשימה של הימים או שעות עבודה שבגינם מוגשת תביעה, או כל מסמך מהותי אחר שקשור לזכויות הנתבעות.
  • תביעה לתשלום פיצויי פיטורים:
    יש להגישה באמצעות טופס "תביעה לתשלום פיצויי פיטורים " (ט' ‏705). ההנחיות שניתנו לעניין תביעה לשכר עבודה תקפות גם למילוי טופס זה. חשוב לפרט בטופס את מועד תחילת העבודה וסיומה, הסיבה להפסקת העבודה ואת השכר האחרון. אם לעובד התובע נמסר מכתב פיטורים – יש לצרפו לתביעה.
  • תביעה לתשלום קיצבה:
    יש להגישה באמצעות טופס שאותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין.
    ההנחיות שפורטו לעיל מתאימות גם לעניין זה ויש להקפיד עליהן במלואן.


‏2. תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי

תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש באמצעות טופס "תביעה/ערעור נגד המוסד לביטוח לאומי" (ט' ‏700/0) ולצרף את מכתב המוסד לביטוח לאומי אותו קיבל המבוטח.

התביעות אותן ניתן להגיש נגד המוסד לביטוח לאומי:

  • הכרה באירוע כתאונת עבודה, גימלת סיעוד, תשלומי קיצבאות, מענקים, וכדומה:
    יש להקפיד ולהגיש את התביעה בתוך המועד שנקבע בהודעת המוסד לביטוח לאומי, אחרת עשויה להיטען טענת התיישנות.
    יש אפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
  • ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי או משרד הבריאות (לעניין ניידות).
    ערעור יש להגיש בתוך ‏30 יום מיום שקיבל המערער את הודעת המוסד לביטוח לאומי, בה נמסרה לו ההחלטה עליה הוא מערער. בכתב הערעור יפורטו נימוקי הערעור. ניתן לערער על החלטת הוועדה בשאלה משפטית בלבד.
  • תביעה לדמי אבטלה:
    כל ההנחיות שצויינו שהוזכרו לעיל באשר לתביעות נגד המוסד לביטוח, נכונות גם לתביעה זו.
  • תביעה לגימלת הבטחת הכנסה:
    כל ההנחיות שצויינו שהוזכרו לעיל באשר לתביעות נגד המוסד לביטוח, נכונות גם לתביעה זו.


הגשת התביעה

כתב התביעה יוגש למזכירות ב- ‏5 עותקים. אם יש יותר מנתבע אחד, יוגש עותק נוסף עבור כל נתבע.
לכל אחד מהעותקים יצורפו אותם המסמכים שצורפו לתביעה.
עותק אחד יוחזר לתובע חתום בחותמת "נתקבל". יש לשמור על עותק זה, שכן זוהי האסמכתא לעצם הגשת התביעה ולמועד הגשתה.


אגרות


א. בעת הגשת התביעה על התובע לשלם אגרה בשיעור של ‏1% משווי התביעה, ולא פחות מסכום המשתנה מעת לעת.
ב. בהליך של דיון מהיר – על התובע לשלם מחצית מסכום האגרה הנ"ל.
ג. התביעות שלהלן פטורות מתשלום אגרה:
תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי וערעורים על החלטות ועדות רפואיות שהמוסד לביטוח לאומי הינו המשיב.
תביעות לשכר עבודה שבסמכות רשם.
ד. תביעות שניתן לדחות את תשלום האגרה לגביהן:
תביעה לתשלום פיצויי פיטורים.
תביעה לתשלום קיצבה.
במקרה של דחיית אגרה יידרש התובע לחתום על התחייבות בטופס "בקשה לדחיית תשלום אגרה " (ט' ‏708).
ה. בית הדין לעבודה מוסמך לדחות תשלום אגרה אם התובע הוא מעוט יכולת.
לעניין זה על התובע להגיש בקשה מתאימה ולצרף אליה אישור מהלשכה לשירותי רווחה במקום מגוריו, לפיה התובע נטול יכולת לשלם את האגרה.
ללא האישור האמור לא יידחה תשלום האגרה.
ו. אופן תשלום האגרה
עורך דין רשאי לשלם בשיק משרדי.
אדם פרטי רשאי לשלם במזומן בלבד (על ידי הודעת זיכוי בבנק או בבנק הדואר).
עורך דין או אדם פרטי רשאים לשלם באמצעות כרטיס אשראי עד לסכום של 10,000 ש"ח או באמצעות בולי הכנסה עד לסך של 239 ש"ח.
ז. אגרות נוספות
ישנם הליכים בהם נגבית אגרה נוספת (הפרשי אגרה) לאחר פתיחת התיק כתוצאה:
1. מתיקון כתב התביעה
2. מהעברת דיון – מדיון מהיר לדיון רגיל
3. מכתב תביעה שכנגד (1%)
4. מהודעה לצד שלישי (1%)


דגשים

על התביעה להיות מנומקת ומכומתת בסכום התביעה לצורך קביעת האגרה, תשלומה וגבייתה.
על כתב התביעה לכלול את פרטי התובע המלאים ואת פרטי הנתבע המלאים.
בכתב התביעה חובה לציין את מיקום ביצוע העבודה לצורך קביעת סמכות מקומית.
*חריג: קבלן משנה יפנה את תביעתו לבית משפט השלום מאחר שאין בינו לבין מעסיקו יחסי עובד – מעביד.



כתב הגנה בבית הדין לעבודה



הגשת כתב הגנה


נתבע שקיבל לידיו כתב תביעה יידרש להגיש כתב הגנה תוך המועד שפורט ב"הזמנה לדין" שנשלחה אליו על ידי בית הדין לעבודה יחד עם כתב התביעה.
במקרה בו לא יוגש כתב הגנה, מוסמך בית הדין לתת פסק דין בהעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה.
ניתן להגיש כתב הגנה על פני טופס המצוי במזכירות. אם אין די מקום בטופס, ניתן להוסיף דף ובו יתר טענות הנתבע.
כתב ההגנה ונספחיו יוגשו למזכירות בית הדין לעבודה ב- ‏5 עותקים.
המזכירות תחזיר לנתבע עותק אחד החתום בחותמת "נתקבל". על הנתבע לשמור על עותק זה כאסמכתא להגשת כתב הגנה.
הגשת כתב ההגנה פטורה מתשלום אגרה.


מועדים להגשת כתב הגנה


ככלל, יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך ‏30 יום מיום קבלת התביעה. אולם, בתביעות לשכר עבודה המתבררות בהליך של דיון מהיר, יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה תוך ‏15 יום מיום קבלת התביעה.


תוכן כתב ההגנה


בכתב ההגנה על הנתבע להעלות טענותיו כנגד התביעה, להתייחס לכל הטענות שהועלו בכתב התביעה ובמידת הצורך לצרף עותקי מסמכים התומכים בטענותיו.


תביעה שכנגד


נתבע רשאי להגיש, בנוסף לכתב ההגנה, תביעה שכנגד נגד התובע.
תביעה שכנגד הינה נפרדת מכתב ההגנה ולגביה חל כל האמור לעניין תביעה, לרבות חובת תשלום אגרה.
את התביעה שכנגד יש להגיש ביחד עם כתב ההגנה.
תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד על ידי הנתבע, רשאי להגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד, ועליו יחול כל האמור לעיל לעניין כתב הגנה.
נתבע אשר מבקש לתבוע את התובע אינו חייב לתובעו בדרך של תביעה שכנגד, והוא רשאי להגיש תביעה נפרדת לגמרי מתביעת
התובע.


הודעה לצד שלישי


כאשר נתבע טוען כי מישהו אחר אחראי לחוב הנתבע, הוא רשאי לשלוח לאותו גורם "הודעה לצד שלישי" לאחר קבלת רשות בית הדין.
אופן הגשת ההודעה – הודעה לצד שלישי תוגש במספר העתקים כמספר הנתבעים, בתוספת העתק לצד השלישי ובצירוף שני העתקים נוספים (העתק לבית הדין והעתק לתובע).
לטופס ההודעה יש לצרף העתק מכתב התביעה ומכתב ההגנה על נספחיה.
ההודעה מחוייבת בתשלום אגרה.



הדיון בבתי הדין לעבודה


ייצוג מתדיינים בבית הדין


בעל דין זכאי להיות מיוצג בבית הדין לעבודה על ידי עורך דין.
צד המופיע למשפט ללא ייצוג משפטי – בית הדין לעבודה ערוך לשמוע מתדיינים כאלה ומורגל בהתדיינות משפטית בה אחד הצדדים, או שניהם, אינם מיוצגים.
ייצוג על ידי נציג עובדים או ארגון מעבידים – הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת, ובלבד שהמיוצג הצהיר שהוא מסכים להיות מיוצג על ידי אותו נציג, והדבר יירשם בפרוטוקול.
לשכה לסיוע משפטי – צד יכול להיות מיוצג על ידי עורכי דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהתאם לכללים הנהוגים בה.


התייצבות לדיון

עם קביעת המועד לדיון, תשלח מזכירות בית הדין לעבודה הזמנה הן לתובע והן לנתבע באמצעות הדואר. להזמנה זו יצורף מסמך המכונה "אישור מסירה" עליו יחתום כל צד. "אישור המסירה" החתום יוחזר על ידי הצדדים, באמצעות הדואר, לבית הדין וישמש אסמכתא לכך שהצדדים קיבלו את ההזמנה לדיון. על שני הצדדים להקפיד להגיע ביום ובשעה שנקבעו לדיון. איחור עשוי לגרום למתן פסק דין לטובת הצד השני בשל אי התייצבות. אם צד אינו יכול להגיע לדיון מסיבה מוצדקת, עליו להגיש בכתב "בקשה לדחיית מועד הדיון", מוקדם ככל האפשר, ולברר במזכירות בית הדין האם בקשתו התקבלה. יש להופיע לדיון עם כל המסמכים הרלבנטיים. על הצדדים להיות בקיאים במכלול הטענות והנתונים הקשורים להתדיינות שביניהם, על מנת שהדיון יהיה ממצה ויעיל ככל שניתן. אם נמסרה הזמנה כדין והצדדים לא התייצבו לדיון – תימחק התביעה. אם התובע התייצב והנתבע לא – רשאי בית הדין לעבודה לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה. אם הנתבע התייצב והתובע לא – רשאי בית הדין לעבודה לדחות או למחוק את התביעה.


דיון מהיר


תביעות לשכר עבודה, זכויות נלוות, פיצויי פיטורים או קצבה שאינן עולות על סך של 23,500 ש"ח*, יתבררו בדרך של "דיון מהיר", הדבר יצוין בהזמנה שתישלח. כאשר תיק נקבע לדיון מהיר, על הצדדים להביא לדיון את כל ראיותיהם ועדיהם, שכן באותו המועד יישמעו העדויות ויוצגו המסמכים (בדרך כלל דיון מהיר מסתיים בישיבה אחת).
* נכון לתאריך ‏1/4/2009. סכום זה מתעדכן מפעם לפעם.



דיון מוקדם

במקרים בהם התביעה אינה מתבררת בדרך של דיון מהיר, ייערך תחילה דיון מוקדם.
מטרת הדיון האמור הינה בירור מוקדם של טענות הצדדים. בנוסף, במהלך הדיון המוקדם ניתן להגיש בקשות שונות, כגון: בקשה לתיקון כתב התביעה או כתב ההגנה, בקשה להארכת מועדים, בקשה לגילוי מסמכים, וכדומה.


הזמנת עדים

עדות משכנעת מפי עד בפני בית הדין לעבודה יכולה להכריע את גורל התביעה.
צד המביא עדים מטעמו רשאי לדבר עם עדיו לפני הדיון, אך אסור לו לדבר עם עדי הצד השני ובודאי שאסור לו לנסות להשפיע על עדותם.
צד במשפט רשאי להביא את עדיו ללא הזמנה רשמית מבית הדין. צד המבקש להזמין עדים אך חושש שהם לא יופיעו, רשאי לבקש ממזכירות בית הדין לשלוח אל עדים אלו הזמנה באמצעות בית הדין לעבודה וכך יחוייבו להתייצב. בקשה שכזו יש להגיש בכתב, מוקדם ככל האפשר, ולציין בה את פרטיהם המלאים של העדים. עם הגשת הבקשה יידרש המבקש להפקיד פקדון כספי, אשר ישמש לתשלום "דמי בטלה" ו"הוצאות נסיעה" לעדים. שכרם של העדים משולם מהפקדון הכספי הנ"ל עפ"י החלטה שיפוטית.


סדר הדין במהלך המשפט

בראשית הדיון, יציג התובע את ראיותיו, עדיו והמסמכים שמטעמו, ולאחריו יעשה זאת הנתבע.
במהלך המשפט מתקיימים שני שלבים עיקריים:
א. הצגת ראיות
הצגת הראיות משמעותה הצגת העובדות וההוכחות בפני בית הדין. כל צד רשאי להציג את ראיותיו. הדבר נעשה באופן שכל עד (לרבות הצדדים עצמם), מוסר עדותו הראשית בפני בית הדין לעבודה ומציג מסמכים.
העדות ניתנת תחת אזהרת בית הדין שהעד יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעיד דברי אמת.
לאחר שהעד מסיים למסור את גרסתו, רשאי הצד השני לחקור אותו על עדותו על מנת לחשוף אי דיוקים או סתירות ("חקירה נגדית") או כדי לערער את מהימנותו.
ב. סיכומים
עם סיום הצגת הראיות והעדויות מגיע שלב הסיכומים. בתחילתו של שלב זה מסכם הצד התובע את טיעוניו ואת המסקנה הנובעת מהעובדות והראיות אשר הציג ומסביר מדוע המסקנה מובילה לכך שיש לחייב את הצד השני. בהמשך מסכם הצד השני את טיעוניו.
לעיתים בית הדין יורה לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב במקום בעל פה.
לעיתים שופט נותן זכות לתובע להשיב לסיכומי נתבע.


מתן פסק הדין


בגמר שלב הסיכומים נותן בית הדין את פסק הדין.
על פי החלטת השופט יינתן פסק הדין במעמד הצדדים ביום הדיון או במועד מאוחר יותר, ובמקרה זה יינתן פסק הדין שלא במעמד הצדדים והוא יישלח אליהם על ידי מזכירות בית הדין.
עם מתן פסק הדין סיים בית הדין את מלאכתו. אם מי מהצדדים אינו מקיים את הוראות פסק הדין, על הצד השני לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. הוראה זו אינה חלה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי.
אם מי מהצדדים אינו מרוצה מפסק הדין יש באפשרותו להגיש ערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה.
בדיון מהיר יש להגיש קודם לערעור "בקשת רשות ערעור".


תיקון טעות בפסק הדין


לעיתים נופלת טעות בפסק הדין או בהחלטה שנתן בית הדין לעבודה.
בקשה לתיקון טעות יש להגיש בכתב, סמוך ככל שאפשר למועד מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מ- ‏21 יום מיום קבלת פסק הדין. יודגש כי הגשת הבקשה לתיקון, אין בה כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור.


בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות

כאשר ניתן פסק דין או החלטה בהעדר צד או בהעדר שני הצדדים בגין אי התייצבות לדיון, רשאי צד הרואה עצמו נפגע מפסק הדין להגיש, תוך ‏30 ימים מיום קבלת פסק הדין או ההחלטה, בקשה לביטול. לבקשה זו יש לצרף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מתבססת הבקשה. נדרשת סיבה הולמת לאי ההופעה לדיון. סיבה סתמית כגון חוסר זמן פנוי לא תתקבל בדרך כלל. השיקול העיקרי שישקול בית הדין לעבודה כאשר ידון בבקשה כזו יהא סיכוייו של המבקש "לזכות במשפט". המבקש חייב להסביר מדוע טובים סיכוייו לזכות במשפט אם יבוטל פסק הדין שניתן עקב אי ההתייצבות. שיקול נוסף הוא הנימוק המוצדק לאי התייצבותו לדין.


פישור


בתביעות שעניינן יחסי עובד מעביד בנושא שכר עבודה, זכויות נלוות או פיצויי פטורים, יכול בית הדין לקבוע שהתביעה מתאימה להתברר בהליך של פישור. במקרה כזה תישלח הזמנה מתאימה להליך פישור. הליך פישור מתקיים בפני שני נציגי ציבור: נציג עובדים ונציג מעבידים, המנסים בעזרת נסיונם לפשר בין הצדדים ולהביאם להסכם פשרה. באם הושג הסכם פשרה בהליך פישור, הוא יקבל לאחר מכן תוקף של פסק דין על ידי שופט בית הדין. הליך הפישור יתקיים רק אם שני הצדדים מסכימים לו, ועל כן יכול מי מהצדדים להודיע מבעוד מועד שהוא איננו מעוניין בפישור. יובהר, כי עד למתן החלטה של בית הדין המבטלת את הליך הפישור, נותרת ההזמנה להליך זה בתוקף, ועל הצדים להופיע לישיבה אליה הוזמנו.
למפשרים אין סמכות להכריע בדין. המפשרים מוסמכים להיות לעזר לצדדים על מנת להביאם להסכם פשרה. במסגרת זו רשאים המפשרים לברר את המחלוקות, להציע הצעות ולשוחח עם בעלי הדין, ביחד או לחוד.



הערעור בבית הדין לעבודה

במרבית המקרים מוקנית למתדיינים זכות לערער על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה וזאת תוך ‏30 יום מיום קבלת פסק הדין (לעיתים המועד להגשת ערעור הוא קצר יותר, כמפורט בהמשך). הערעור יוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ערעור בזכות על פסק דין של רשם, יש להגיש לבית הדין האזורי בו מכהן הרשם, תוך ‏15 יום.


ערעור על פסק דין בדיון מהיר

אין זכות ערעור אוטומטית על פסק דין בדיון מהיר, אלא יש להגיש "בקשת רשות ערעור" תוך ‏15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה.
עם קבלת רשות הערעור, יש להגיש את הערעור עצמו תוך הזמן שייקבע על ידי בית הדין הארצי. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של שופט, יישמע הערעור בבית הדין הארצי לעבודה. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של רשם, יישמע הערעור בבית הדין האזורי לעבודה.


ערעור על החלטה בבקשת ביניים


ניתן לערער על החלטת ביניים בין אם ניתנה במעמד צד אחד ובין אם ניתנה לאחר דיון שנערך במעמד שני הצדדים, אך קודם יש לבקש רשות ערעור, מבית הדין הארצי, תוך ‏15 יום מיום קבלת עותק ההחלטה. ערעור על החלטת ביניים של רשם, תוגש לבית הדין בו מכהן הרשם, תוך ‏7 ימים מיום קבלת ההחלטה. כאשר מדובר בהחלטת ביניים בהליך של דיון מהיר, אין מקום לבקשת רשות ערעור וניתן להגיש את הערעור רק על פסק הדין.


ערעור על פסק דין בעניין ועדות רפואיות


יש להגיש "בקשת רשות ערעור" לבית הדין הארצי לעבודה, תוך ‏30 יום מיום קבלת פסק הדין.


ערעור על פסק דין שינתן נגד המוסד לביטוח לאומי או שירות התעסוקה


ניתן להגיש ערעור תוך ‏30 יום מיום קבלת פסק הדין, ואין צורך לבקש רשות.

* בכל מקרה בו הפניה הינה ברשות יש להעביר יחד עם הבקשה את ההחלטה או את פסק הדין נשוא הבקשה ב-2 עותקים.

3 תגובות על “נהלי בתי הדין לעבודה

  1. לא הצלחתי למצוא טופס תביעה נגד ביטוח לאומי,
    בטופס ט 700/0 אין אפשרות לרשום את ביטוח לאומי כנתבע.

    1. בדקי מול הביטוח הלאומי, באתר הביטוח הלאומי או בטלפון 6050*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט