לקוח של בנק מזרחי טפחות נתן פקודת מכירה לכל אופציות המעוף שהיו בתיק ההשקעות שלו, אולם לטענתו, עקב חוסר המקצועיות של המוקדן במוקד ההשקעות ודרך טיפולו בקבלת ההוראות ובביצוען, נגרם לו נזק כספי בכך שחלק מניירות הערך לא נמכרו עד לסיום המסחר באותו יום. בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים חייב את הבנק לפצותו.
על פי כתב התביעה, ביום 23/10/08 בשעה 17:10 נתן התובע, מאיר צבי, פקודת מכירה לכל אופציות המעוף שהיו בתיק ההשקעות שלו אצל הנתבע – בנק מזרחי טפחות. הפקודה ניתנה למוקדן במוקד ההשקעות של הבנק, אולם חלק מניירות הערך לא נמכרו עד לסיום המסחר באותו יום.
החופשה נהרסה
התובע טען כי
יומיים לאחר מכן נסע לחופשת שייט בחו"ל, ואי היענות הבנק לפצותו בשל הנזק
שנגרם לו, עוררה בו זעם רב ועוגמת נפש, וקלקלה את מצב רוחו לכל אורך
החופשה, כך ש "התשלום עבור החופשה הלך לטמיון".
התובע דרש פיצוי בסך 25,000 ₪ אולם לא פירט בכתב התביעה ממה מורכב סכום זה.
הוראת המכירה נעשתה בסמוך מאוד לסגירת יום המסחר
בכתב ההגנה,
טען הבנק כי התובע יצר בתביעתו מצג שאינו משקף את השתלשלות העניינים כפי
שהתרחשו בפועל, והעלים עובדות מהותיות מכתב התביעה.
לטענת הבנק, פניית
התובע למוקד נעשתה בסמוך מאוד לסגירת יום המסחר, באופן שהעמיד בסימן שאלה
את האפשרות לבצע את הפעולה המבוקשת כיאות בזמן כה קצר. עוד טען הבנק כי
"חרף מועד הפניה למוקד, עשה המוקדן את כל אשר לאל ידו על מנת לבצע את
הפעולה המבוקשת. דא עקא, עקב מספר נייר ערך שגוי שמסר התובע, לא אותרו
ניירות הערך הספציפיים והמוקדן היה סבור כי אירעה תקלה במערכת, מאחר ועד כה
מסר התובע פרטים מדוייקים לגבי הניירות האחרים. בין לבין, נסגר יום המסחר
ולא ניתן היה לבצע את הפעולה". בנוסף, טען הבנק כי "בפועל רק ביום 30/10/08
פקעו האופציות, דהיינו לרשות התובע עמדו 7 ימים לתת הוראות ככל שיחפוץ, אך
התובע לא עשה כן. נסיעתו של התובע לחו"ל אין בה כדי לפטרו מאחריות…".
התובע ביקש את הקלטות השיחות – הבנק לא נענה
התובע ביקש
להוכיח את תביעתו באמצעות שיחות הטלפון בינו לבין המוקדן, אשר לטענתו, הן
מוקלטות ונמצאות בידי הבנק, ועל כן ביקש מבית המשפט להורות לבנק להמציא את
ההקלטות ואת התימלול שלהן.
בית המשפט נענה לבקשת התובע, והורה לבנק
לעשות כן, אולם הבנק לא מצא לנכון להמציא את ההקלטות המבוקשות, וזאת, כדברי
כב' השופטת אנה שניידר "על אף שביום 4/1/09 ניתן היתר ייצוג על ידי עו"ד
לשני הצדדים, והנתבע אמור היה לדעת, מן הסתם, מה פירושו של אי ציות להוראות
בית המשפט". עוד ציינה השופטת כי התובע הגיש מספר בקשות למתן פסק דין
במעמד צד אחד עקב אי המצאת ההקלטות על ידי הבנק, וכי היא קבעה זה מכבר כי
אם לא תתקבל תגובת הנתבע לבקשה תוך 10 ימים – הבקשה תקובל. אולם לדברי
השופטת "הנתבע בחר להתעלם גם מהחלטה זו ולא הגיש כל תגובה".
יש הקלטה, אין תמלול
בהמשך קיבל התובע מהבנק את הקלטת השיחות על גבי דיסק, אך ללא תימלול, לפיכך החליטה השופטת כי על הבנק להעביר לתובע גם את התמליל תוך 10 ימים. אולם, הבנק לא קיים החלטה זו ולא העביר לתובע את התמליל. בכך עלתה חמתה של כב' השופטת שניידר. "לאור התנהלותו של הנתבע, ולאור זלזולו בהחלטות בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל שכן טענת התובע בדבר שיחותיו עם המוקדן למעשה לא נסתרה".
הואיל והתובע
לא המציא ראיות לגבי הנזק שנגרם לו, העריכה השופטת את נזקו על דרך
האומדנא, וחייבה את הבנק לפצותו בסכום של 8,000 ₪. "הנתבע ישלם לתובע, תוך
30 ימים, סכום של 8,000 ₪. אם לא ישולם הסכום במועד שנקבע – יתווספו עליו
הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל".
[מאיר
צבי – נגד – בנק מזרחי – טפחות בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים,
תביעה קטנה 4763/08 בפני כב' השופטת אנה שניידר. פסק הדין ניתן ב: כ"ה
באלול, תשס"ט (14 בספטמבר 2009)]
