אכל חומוס עם אבן וסדק שן

לדבריו, בעת שאכל חומוס במסעדת בהא-דין חש בעצם קשה שפגע באחת משיניו. בעל המסעדה חוייב לפצותו, הן בגין הטיפול בנזק שנגרם לשן, והן בגין הכאב והסבל.

משה נקש תבע את מסעדת בהא-דין בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שאכל חומוס וסדק שן. לדבריו, בעת שאכל עם אשתו וחבריהם במסעדה, תוך כדי אכילת מנת חומוס חש בעצם קשה שפגע באחת משיניו. "מיהרתי לפלוט את החפץ שהיה זעיר ובגודל של חרצן זית קטן. ניקיתי אותו והשלכתי אותו על השולחן, והעצם קיפץ והשמיע צליל של אבן. בדיעבד הסתבר כי היה מדובר באבן קטנה".

נקש טען כי חש בכאב באחת משיניו. הוא קרא לבעל המסעדה ולמקום הגיע בחור צעיר ככל הנראה בנו של בעל המסעדה. התובע הציג את האבן הקטנה לבחור, וזה אמר כי הדבר יכול לקרות.

לאחר ימים ספורים, פנה נקש לטיפול רפואי במרפאת שיניים, שבמהלכו אובחן סדק בשן 26, ונקבע ע"י רופא שיניים כי יש צורך בטיפול שורש ולאחר מכן מבנה כתר. נקש הגיש לביהמ"ש מסמך מרופא השיניים המטפל בו, ממנו עולה כי לפני הארוע הוא לא סבל מפגיעה כלשהי בשן 26.

נקש טען כי הוא זכאי לפיצוי עבור היחס המעליב, בזבוז זמן, עוגמת נפש והכאבים שנגרמו לו עקב הטיפול בשן. בדיון בפני השופט כרמי מוסק, העידו אשתו של נקש ושניים מחבריו שהיו נוכחים בארוע. לדברי השופט, "היו אומנם אי דיוקים קלים בעדויות כגון עד אחד שהעיד כי התובע זרק את האבן על צלחתו כאשר האחרים העידו כי התובע זרק את האבן על השולחן", אך עם זאת, קבע השופט כי "אין בסתירות קלות אלה כדי לפגוע במשקל העדויות המצטרפות לעדות התובע".

התובע עמד בנטל ההוכחה

בעל המסעדה לא העיד את אותו אדם שנקרא לשולחן, ולא טרח לדרוש מנקש לעבור בדיקת שיניים אצל רופא מטעמו. לאור אלה, קיבל השופט את גרסתו של נקש והעדים מטעמו, וקבע כי "אכן הייתה אבן בחומוס שגרמה לסדק בשן. על בעל המסעדה מוטלת חובה לדאוג כי האוכל שמוגש לסועדים יהיה נקי מחפצים קשים או פוגעניים. לטעמי, זו חובה מוגברת המוטלת על מי שמארח סועדים, וצפוי לקבל תשלום עבור המזון אותו הוא מגיש. הנתבע לא עמד בחובה זו, ועל כן יש לקבוע כי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי הנתבע. התובע עמד בנטל המוטל עליו והוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק לשן לאירוע שארע במסעדה".

הנזק הלא ממוני גבוה מהנזק הממוני

השופט התייחס לנזק הישיר שהוכח מהמסמכים שהוגשו על ידי רופא השיניים, בסך של 2,344 שקל. "מדובר בסכום סביר ביותר, על הצד הנמוך, שעה שלא נדרש פיצוי נוסף עבור החלפת הכתר מדי כמה שנים". השופט הוסיף כי לדעתו נקש זכאי לפיצוי עבור כאב וסבל שנגרמו לו בעת הטיפול בשן, והעמיד סכום זה על סך של 3,000 שקל. לפיכך חוייב הנתבע לשלם לנקש סך של 5,344 שקל ובנוסף הוצאות המשפט בסך של 300 שקל.

[נקש משה – נגד – בהא-דין, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 1497/09 בפני כב' השופט מוסק כרמי. פסק הדין ניתן ב: היום, ז' באלול, תשס"ט (27 באוגוסט 2009)]