אין רישיון תיווך בתוקף – אין דמי תיווך

בתאריך: 28/03/2012 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

דוד אלבס נתבע על ידי מתווך מקרקעין אשר דרש ממנו דמי תיווך עבור תרומתו לביצוע עסקת מקרקעין שביצע דוד. להגנתו של דוד נטען כי כלל אין צורך לדון בלב המחלוקת – שאלת היותו של המתווך הגורם המקשר או היעיל לביצוע העסקה, וזאת, כן נטען והוכח להגנתו של דוד, כיוון שהמתווך לא החזיק ברשיון תיווך בר-תוקף, הואיל והמתווך לא שילם את האגרה של רשיון התיווך בתקופה הרלוונטית לביצוע העסקה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב קיבל את טענת ההגנה ובכך נחסך לדוד תשלום של 11,700 ש"ח.

בתביעה קטנה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב טען המתווך, ניקולא כהן, כי על דוד לשלם לו דמי תיווך בגין תיווך עסקה במקרקעין ביפו בחודש אוגוסט 2008. להגנתו של דוד הועלתה הטענה כי בתקופה הרלוונטית לעסקה, רשיון התיווך של המתווך לא היה בתוקף, וזאת למרות שהיה ברשותו רשיון תיווך בתוקף לפני אותה תקופה וגם כיום.

רקע משפטי

חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996 קובע כי מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו מספר תנאים שנקבעו בחוק (סעיף 14) והראשון בהם הינו היות המתווך בעל רישיון לפי החוק בעת שעסק בתיווך העסקה נשוא הדרישה. קיימים מקרים שבהם קיים רישיון תיווך, אולם לא התקיימו בהם תנאיו של סע' 9 לחוק המתווכים אשר קובעים כיצד יש למלא הזמנה בכתב, דבר שהוא תנאי נוסף לקבלת דמי התיווך (לדוגמא, ראה פסק דין "המתווכת קיבלה בלעדיות, אך לא תקבל תשלום"). יש לציין כי בפסקי הדין בנושא זה, עולה לעיתים השאלה האם ניתן "לעקוף" את דרישות החוק באמצעות כלים משפטיים אחרים, כגון טענה לתום לב או חוק עשיית עושר ולא במשפט.

שכח לשלם את האגרה

מנגד טען התובע בפני השופטת תמר אברהמי, כי ככל הנראה שכח לשלם את האגרה עבור החזקת רשיון התיווך בתוקף. אולם להגנתו של דוד הוצגה בפני השופטת תעודת עובד ציבור של רשמת המתווכים במקרקעין, המלמדת כי המתווך הודיע על הקפאת רישיונו בתאריך 5.12.2000 קודם לביצוע העסקה ולא חידש את הרישיון במשך מספר שנים, דבר המלמד כי אין מדובר בשכחה רגעית אלא בהקפאה מכוונת למספר שנים, ככל הנראה כדי לחסוך את דמי האגרה לאור מצבו החלש של שוק הנדל"ן בתקופה המדוברת.

אין רשיון תיווך בתוקף – אין דמי תיווך

השופטת אברהמי התרשמה כי אכן המצב העובדתי והמשפטי המשתקף בבירור מהחומר שהוצג בפניה הינו העדר רישיון תיווך בתוקף בתקופה הרלוונטית לביצוע העסקה. לפיכך הואילה השופטת תמר אברהמי שלא להיכנס לפרטי טיעוניהם של הצדדים בדבר תרומתו של המתווך לביצוע העסקה, והסכימה כי אפילו אם נניח לטובתו של התובע (ומבלי לקבוע שאכן כך הדבר), כי העסקה בוצעה בזכותו של המתווך ובשל היותו הגורם המקשר ואולי אף הגורם היעיל, הרי שהתובע אינו עומד מלכתחילה בתנאי הראשון לקבלת דמי תיווך והוא החזקה של רישיון.

בסיכום הדיון קבעה השופטת אברהמי כי להקפאת רישיון יש יתרונות ויש חסרונות, וכי במקרה שלפנינו התובע נתקל בחיסרון של מצב עובדתי ומשפטי שכזה, ולפיכך קבעה כי בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית תביעתו של המתווך לתשלום דמי תיווך.

[ניקולא כהן  – נגד –  אלבס דוד, בית המשפט לתביעות קטנות תל אביב, תביעה קטנה 10224-01-09 בפני כב' השופטת תמר אברהמי. פסק הדין ניתן ב:  כ"ח תמוז תשס"ט (20 יולי 2009)]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט